יום שישי

|

כ״ו בשבט תשפ״ו

|

13.02.2026
האם קרקע חקלאית היא עדיין אפיק השקעה משתלם ב-2025?
תוכן פרסומי

האם קרקע חקלאית היא עדיין אפיק השקעה משתלם ב-2025?

החלום על רכישת קרקע בזול ומכירתה ברווח אדיר לאחר הפשרה מלווה משקיעים רבים. אך לצד הפוטנציאל הגבוה, מסתתרים גם סיכונים לא מעטים. מה חייבים לבדוק לפני שחותמים על העסקה?
ערן שרייבר
ערן שרייבר
|

שתפו:

האם קרקע חקלאית היא עדיין אפיק השקעה משתלם ב-2025?

השקעה בקרקע חקלאית היא כמעט מיתולוגיה ישראלית. הסיפורים על מי שרכש "פרדס" בשנות ה-70 והפך למיליונר כשנבנתה עליו שכונת יוקרה, מזינים את הדמיון. גם היום, בעידן של מחירי נדל"ן גבוהים, האופציה לרכוש קרקע במחיר נמוך יחסית קורצת למשקיעים המחפשים את ה"אקזיט" הבא.

אבל האם ב-2025 ההשקעה הזו עדיין רלוונטית? התשובה מורכבת: זהו אפיק השקעה לטווח ארוך מאוד, בעל פוטנציאל רווח אדיר, אך גם בסיכון גבוה מאוד.

הפוטנציאל: קפיצת ערך של מאות אחוזים הקסם ברור: רכישת קרקע שאינה זמינה לבנייה (חקלאית) במחיר נמוך, והמתנה לשינוי ייעוד (הפשרה) על ידי ועדות התכנון. ברגע שהקרקע מקבלת אישור לבנייה, שוויה קופץ באופן מיידי במאות ואף אלפי אחוזים. זוהי השקעה שיכולה לשנות חיים.

הסיכון: "כסף קפוא" שיכול להישאר כך עשורים הצד השני של המטבע הוא חוסר הוודאות המוחלט. תהליכי תכנון ושינוי ייעוד בישראל הם ארוכים, מסורבלים ויכולים להימשך 20 שנה ויותר. גרוע מכך, אין שום ערובה שהקרקע שרכשתם אכן תופשר אי פעם. ייתכן שהיא תישאר חקלאית לנצח. המשמעות היא שהכסף שלכם "קפוא" בקרקע, ללא תשואה שוטפת (כמו שכירות) וללא נזילות.

אז מה בודקים לפני שקונים?

  1. מיקום וקרבה ל"מתחמים חמים": הכלל הראשון בנדל"ן תקף גם כאן. האם הקרקע צמודה לשכונה קיימת? האם היא נמצאת באזור עם ביקושים גבוהים ובמגמת התפתחות עירונית? קרקע "באמצע שום מקום" היא בעלת סיכוי נמוך בהרבה להפשרה.
  2. בדיקת תוכניות מתאר (ארצית ומחוזית): יש לבדוק מה מגדירות תוכניות המתאר הארציות (כמו תמ"א 35) והמחוזיות לגבי האזור. האם השטח מוגדר כ"מרקם עירוני" עתידי או שהוא מוגן כ"שטח ירוק" או "נוף כפרי"? זהו האינדיקטור החשוב ביותר.
  3. מה סטטוס התכנון בוועדות? האם כבר קיימת תוכנית בהליכי הפקדה בוועדה המקומית או המחוזית? האם יש "אופק תכנוני" כלשהו, או שאתם הראשונים שחולמים על זה?
  4. תקן 22 (שמאות): חפשו קרקעות שקיבלו הערכת שווי על פי תקן 22. זהו תקן שמאות מיוחד שנועד לתת הערכה ריאלית יותר לשווי קרקע חקלאית, תוך התחשבות בסיכויים ובשלבי התכנון. זו לא ערובה, אבל זה מספק בסיס מקצועי יותר להערכת השווי.

למי זה מתאים? השקעה בקרקע חקלאית מתאימה למשקיעים בעלי "כסף פנוי" (שאינם צריכים אותו בטווח הנראה לעין), בעלי אורך נשימה, סבלנות ברזל והבנה שמדובר בהשקעה ספקולטיבית. זהו לא אפיק למשקיע הסולידי שמחפש הכנסה שוטפת.

בשורה התחתונה, הפוטנציאל קיים, אך הדרך אליו ארוכה ומלאת אי-ודאות. חובה לבצע בדיקת נאותות קפדנית ולהבין את הסיכונים לפני שנכנסים להרפתקה.

השקעה בקרקע חקלאית היא כמעט מיתולוגיה ישראלית. הסיפורים על מי שרכש "פרדס" בשנות ה-70 והפך למיליונר כשנבנתה עליו שכונת יוקרה, מזינים את הדמיון. גם היום, בעידן של מחירי נדל"ן גבוהים, האופציה לרכוש קרקע במחיר נמוך יחסית קורצת למשקיעים המחפשים את ה"אקזיט" הבא.

אבל האם ב-2025 ההשקעה הזו עדיין רלוונטית? התשובה מורכבת: זהו אפיק השקעה לטווח ארוך מאוד, בעל פוטנציאל רווח אדיר, אך גם בסיכון גבוה מאוד.

הפוטנציאל: קפיצת ערך של מאות אחוזים הקסם ברור: רכישת קרקע שאינה זמינה לבנייה (חקלאית) במחיר נמוך, והמתנה לשינוי ייעוד (הפשרה) על ידי ועדות התכנון. ברגע שהקרקע מקבלת אישור לבנייה, שוויה קופץ באופן מיידי במאות ואף אלפי אחוזים. זוהי השקעה שיכולה לשנות חיים.

הסיכון: "כסף קפוא" שיכול להישאר כך עשורים הצד השני של המטבע הוא חוסר הוודאות המוחלט. תהליכי תכנון ושינוי ייעוד בישראל הם ארוכים, מסורבלים ויכולים להימשך 20 שנה ויותר. גרוע מכך, אין שום ערובה שהקרקע שרכשתם אכן תופשר אי פעם. ייתכן שהיא תישאר חקלאית לנצח. המשמעות היא שהכסף שלכם "קפוא" בקרקע, ללא תשואה שוטפת (כמו שכירות) וללא נזילות.

אז מה בודקים לפני שקונים?

  1. מיקום וקרבה ל"מתחמים חמים": הכלל הראשון בנדל"ן תקף גם כאן. האם הקרקע צמודה לשכונה קיימת? האם היא נמצאת באזור עם ביקושים גבוהים ובמגמת התפתחות עירונית? קרקע "באמצע שום מקום" היא בעלת סיכוי נמוך בהרבה להפשרה.
  2. בדיקת תוכניות מתאר (ארצית ומחוזית): יש לבדוק מה מגדירות תוכניות המתאר הארציות (כמו תמ"א 35) והמחוזיות לגבי האזור. האם השטח מוגדר כ"מרקם עירוני" עתידי או שהוא מוגן כ"שטח ירוק" או "נוף כפרי"? זהו האינדיקטור החשוב ביותר.
  3. מה סטטוס התכנון בוועדות? האם כבר קיימת תוכנית בהליכי הפקדה בוועדה המקומית או המחוזית? האם יש "אופק תכנוני" כלשהו, או שאתם הראשונים שחולמים על זה?
  4. תקן 22 (שמאות): חפשו קרקעות שקיבלו הערכת שווי על פי תקן 22. זהו תקן שמאות מיוחד שנועד לתת הערכה ריאלית יותר לשווי קרקע חקלאית, תוך התחשבות בסיכויים ובשלבי התכנון. זו לא ערובה, אבל זה מספק בסיס מקצועי יותר להערכת השווי.

למי זה מתאים? השקעה בקרקע חקלאית מתאימה למשקיעים בעלי "כסף פנוי" (שאינם צריכים אותו בטווח הנראה לעין), בעלי אורך נשימה, סבלנות ברזל והבנה שמדובר בהשקעה ספקולטיבית. זהו לא אפיק למשקיע הסולידי שמחפש הכנסה שוטפת.

בשורה התחתונה, הפוטנציאל קיים, אך הדרך אליו ארוכה ומלאת אי-ודאות. חובה לבצע בדיקת נאותות קפדנית ולהבין את הסיכונים לפני שנכנסים להרפתקה.

הישארו מעודכנים

מעת לעת אנו שולחים עדכונים חשובים או כתבות מעניינות במגוון תחומים. אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה שלנו